<h1>חוקות הדיינים סימנים קפ"ז—קפ"ח</h1>
<h2>דף כו:</h2>
המקבל צדקה מן הגוים ה"ז פסול לעדות מפני שהוא מחלל השם וכיון שיש בו חילול מחמת ממון ה"ז רשע דחמס בד"א המקבל בפרהסיא אבל אם הוא מקבל בצינעא ה"ז כשר ואפילו מקבל בפרהסיא אם א"א לו לקבל אלא בענין זה הרי זה כשר משום דכיון דאינו יכול לקבל בענין אחר ה"ז ודאי חיותו הוא וכשר כך מפו' בפ' דיני ממונות זה בורר. מי שהוא חשוד על העריות ה"ז פסול לעדות משום דכיון שהוא חייב מלקות משום דמלקין על לא טובה השמועה כמ"ש בקידושין בפ"י יוחסין [פ"א ע"א] ה"ז נק' רשע לפיכך הוא פסול בין לדון בין להעיד שנא' [שמות כ"ג] אל תשת ידך עם רשע וכמ"ש למעלה כך מפו' בפ' דיני ממונות זה בורר וכ"כ רי"ף ז"ל.
